אחרי החגים-בלוג 36
נסענו לטייל בתקופת החגים ולא ראינו את הילדים והנכדים כחודש ימים. הגעגועים של סבא וסבתא בחול לא ניתנים להסבר אבל כמובן שהאינטנסביות של הטיול והמראות היפים בדרך רחוקה מדחיקים את אותם געגועים לצאצאים שאינם קלים להסבר. הם מתעצמים בטיסה חזרה הבייתה ואז מגיע היום שאחרי. אמנם עייפים מאד מטיסה ארוכה אך צמאים מאד לראות את המשפחה אנחנו מתעוררים ליום של כולם יחד. ההתרגשות על פניהם של הנכדים, החיבוק הראשון והריח הנעים שלהם מזכיר לכולנו שאכן טוב מאד לטייל וטוב עוד יותר שיש לאן ולמי לחזור.
הנכדה הגיעה עם ציורים שציירה אחד לסבתא ואחד לסבא אמרה בחיוך מתוק ושמח. אחיה בן השנה הביט בנו בסקרנות ובעניין אבל אחרי כמה דקות חייך אלינו ונראה לנו שאם היה יכול לדבר היה אומר:"אוי לקח לי כמה דקות אבל נזכרתי מי אתם".
הנכד הגיע עם ציור לסבא, ציור לסבתא ובלון לכל אחד מאיתנו. חיבוק ונשיקה וכאילו לא עבר כלל חודש. נכנס הבייתה והתחיל לשחק במשחקים האהובים עליו.לראות את אחותו בת שלושה חודשים שהשתנתה מאד בחודש הזה ומחייכת כבר מרגש ונעים מאד.
אחרי שעה קלה של התרגשות והחלפת מתנות כולם חוזרים לשגרת היום.מסתבר שכשסבא וסבתא אינם ההורים הצעירים מתפקדים בחריצות וזריזות וכוחות נפש חדשים מתגלים אצל כל אחד מהם ללא עזרת סבא או סבתא.
כיף לנסוע וכיף לחזור. כיף לקבל חיבוק של נכד או נכדה אחרי נסיעה ארוכה. לדעת שלא רק הילדים אלא גם הנכדים אוהבים אותנו אהבת אמת. לדעת שהנכדים באמת זקוקים גם לנו. שלאהבה שלהם אין תנאים ואין גבולות ושגם ההורים מלמדים אותם לזכור אותנו, לקבל אותנו, לכבד אותנו .
נמשיך כמובן לנסוע ולראות עולם כי זה מה שעושים אנשים בגילנו שגידלו ילדים ועבדו קשה כדי להגיע ליום הזה.
בכל נסיעה ובכל טיול נדע שכשנחזור נזכה לחיבוק ענק של הילדים והנכדים. בכל סוף של טיול נדע שאושר גדול יהיה לנו כשחיוך של ילד שמחכה לנו עם מבט בעיניים שאומר טוב שחזרתם ימתין לנו בפתח הבית.
;){kind=link}