תובנות של חמות על כלתה
אז הסיפור לא כל כך נורא אם תתנהגי בתבונה.
את כלתך לא את בחרת ,הבן בחר ואם את מסכימה או מרוצה מהבחירה זה לא משנה לאף אחד.
כמו שלא בחרת את ההורים של בעלך לו נישאת כך ,את הסבתא אינך בוחרת את כלתך.
את יכולה להיות ממורמרת, נרגנת ומתלוננת ואת יכולה להיות מקבלת ומבינה.
גם אם יש רגעי עלבון או כעס הזמן מרפא ולעיתים שיחה שקטה ורגועה עושה את העבודה.
אין כלה מושלמת ואין גם חמות מושלמת.
יש כלה שאולי תנסה עם הזמן להבין אותך ולהכיר את תכונותייך לעיתים למען הבן ויש כלה שלא תעשה כך.
כדי ליהנות מהמשפחה, הילדים ובמיוחד הנכדים עלייך להתמודד גם עם כלה פחות נעימה ותומכת ולנסות להתנהג בדרך חיובית ובחיוך.
לי יש שתי כלות נחמדות שנראה לי ששתיהן משתדלות מאד לשמור על המשפחה ועל התנהלות תקינה וחיובית של יחסים בין כלה וחמות.
כל אחת מהכלות עושה זאת בדרך אחרת משום שכל אחת מהן מתנהלת בדרך שונה וכל אחת מהן באה ממשפחה, אורח חיים וחינוך שונה.
אני, החמות מנסה להתנהל בתוך הבית של כל אחת מהן באופן שישקף את רצונותיה של הכלה.
יגידו חמות אחרות שאני אולי מבטלת את עצמי או רצונותיי ואני אומרת שאיני עושה זאת מתוך מחשבה של ביטול עצמי אלא מתוך חוכמת חים ומתוך הידיעה הפשוטה שאני אוהבת את בניי ואת נכדיי בצורה שווה והרבה.
הרבה נכתב בספרים על יחסי הכלה והחמות והרבה בדיחות יש על הנושא הרציני הזה.
חכמים וגדולים ממני לא הבינו עד הסוף מדוע יש קצר בין שתיהן עוד לפני החתונה ולפני שהכירו זו את זו הייטב.
אני דווקא מבינה הייטב את הקושי וגם אני התייסרתי בהתחלה כי התקשתי בקבלה ובשינוי שחל גם בבניי.
אני חושבת שעדיין אני בתהליך של למידה ואני משתדלת כל הזמן להיות חכמה.
אני חושבת שמה שמנהל אותי בדרך הנכונה זה השקט הפנימי שלי, הקבלה, הצורך לפגוש את הנכדים לעיתים קרובות והרצון האמיתי שלי להכיר את הכלות שבחרו בניי ואת הככלות שהשפעתן על ביי היא עזה.
אני מאמינה שאני רוצה להכיר ולאהוב את הבנות שמגדלות את נכדיי והימים והזמן החולף יגידו אם צדקתי.
;){kind=link}