כשהנכד הראשון נולד שמחה גדולה. הסבתאות בראשיתה ,ההתרגשות עצומה והסבתות וכמובן גם הסבים לומדים להכיר את עולם הסבתאות. עולם מופלא של פינוקים, המון נתינה ואהבה מחודשת.
כמגיעים נכדים נוספים שום דבר לא נגרע מהנתינה, האהבה ותחושת הרצון לפנק והרבה.
כמו עם הילדים גם עכשיו סבא וסבתא צריכים לחלק את זמנם, מרצם ואהבתם בין הנכדים.
להשתדל להתנהג בצורה שווה לכולם ולמצוא זמן לכל אחד מהם לפי גילו, התנהגותו ואופיו.
המלאכה קשה. ישנם קטנטנים שצריכים חיבוק של סבתא וישנם הגדולים שזקוקים לשעת משחק או שיחה עם סבא או סבתא.
כשכולם מגיעים יחד לביקור הצהלה גדולה והבית מתמלא אור ואהבה.
כשכולם מגיעים לביקור הבית מתמלא ברעש והמולה רבה אך נעימה.
אבל איך להיות עם כולם??איך ליהנות מרגעי קסם עם כל אחד מהם??
לכן סבתאות היא מקצוע,סבתאות היא עולם שלם אחריות חדשה, למידה והמון חשיבה.
סבתאות בריאה היא זו שיודעים בה לחלק את הזמן בצורה נכונה בין הילדים והנכדים.
בסבתאות נכונה צריך למצוא את הזמן לפנק כל אחד מהנכדים.
לתת לכל אחד מהם את מה שסבא וסבתא יכולים לתת הכי טוב וזה אהבה ,חיבה וחיבוק.
אז כשהנכדים באים אני לא כל כך אוהבת להישאר במטבח ולבשל והאמת שאני לא אוהבת לעשות שום דבר מעבודות הבית כשהם מגיעים. אני פשוט אוהבת להיות נטו שלהם.
אני מאמינה שלהיות נטו שלהם זה עיקר תפקידנו בעולם הסבתאות.
אפשר לעשות זאת גם כשהם מגיעים אלינו וגם בבתים שלהם.
זמן האיכות שניתן לנו עם כל אחד מהנכדים הוא זמן שלא יסולא בפז והכביסות והבישולים יכולים לחכות קצת. לא?
