לומדים להכיר את הקטנטנים
הקטנטנים בני שנתיים ואנחנו מתחילים להכיר אותם,כלומר מה הם אוהבים,מה לא,במה הם רוצים לשחק,כמה סבלנות ישלהם לסיפורי סבתא ואופי..כן מתחיל להתגבש אופי.
אתה לומד שיש לך נכד שאוהב סביבונים ולפרק ולהתקין כל חפץ שיש לו ברגים ואומים.
הוא מתעניין במאווררים, ברזים ומים זורמים. הוא מאד מסודר וכהוא רוצה הוא יחזיר חפץ בדיוק למקום בו היה קודם. הוא שנון, שם לב לפרטים קטנים וזוכר כל דבר שנאמר לו. בגן הוא זוכר את כל השמות של הילדים בגן מהשבוע הראשון.
הוא עקשן ובררן באוכל.הוא אוכל רק מה שבא לו ואם אבא שלו יוצא למילואים הוא מייד מרגיש בשינוי ומשנה התנהגות.שקט בגן אבל בהחלט נלחם על הזכויות שלו בדרכו שלו.
ניתן עכשיו בשיחה פרטית איתו לשאוב כל מה שסבתא רוצה לדעת על הבית.
איך זה שילד בן שנתיים כבר באמצע משחק עם סבתא אומר לאבא זוז מפה!!!
אתה לומד שיש לך נכדה שאוהבת מאד לשחק במטבח הפרטי שלה.ילדה מאד יצירתית שאוהבת מאד לשיר וגם לרקוד.נכדה שבגיל שנתיים כבר מדקלמת את השירים של עוזי חיטמן.
ילדה שקבלה בצורה חיובית מאד את הולדתו של אחיה הקטן.
ילדה חברותית שמנשקת ומשתפת פעולה גם עם אורחים שמגיעים לביקור.
לא בררנית באוכל ונרדמת בלי בעיות בלילה.
לא אוהבת כל כך מקלחת אבל מי אוהב בגיל הזה
ילדה שמאד קשורה לאבא שגם הוא לפעמים נעלם לה כי אבא בצבא.
סבא וסבתא לומדים להכיר את הנכדים במיוחד כאשר הם נמצאים איתם זמן רב אולי כי אחד ההורים איננו והם באים לעזור.
ואכן כאשר אנחנו באים לזמן רב אנחנו גם עוזרים אבל גם מכירים את הנכדים.
פתאם מבינים שבני שנתיים של היום הם פשוט במובנים מסויימים כבר גדולים. אפשר לשוחח איתם, הם יודעים להביע מחשבות ורגשות. הנכד יכול להגיד :"אני מפחד מזה" והנכדה יכולה להגיד :"אני לא מרגישה כל כך טוב".
;){kind=link}