פורים הוא חג עליז ומרבים בו בשמחה.
מודה ומתוודה שלא אהבתי אותו במיוחד כשהילדים היו קטנים.
תמיד הרגשתי לחץ לפני החג כאשר ידעתי שגם השנה הילדים ירצו כל יום תחפושת חדשה ולא אוכל להשביע את רצונם אף פעם.
לעיתים בבוקר יום התחפושות לא רצו ללבוש את התחפושת המוכנה ורצו ככה סתם להיות מישהו או משהו אחר.
שמחתי מאד לראות שנכדיי הקטנטנים התחפשו .
נכון שהיו הכנות נפשיות לפני פורים, נכון שהיו כמה תחפושות ואביזרים מוכנים בבית למקרה ש....ונכון שהילד לא היה בטוח שבאמת ירצה להיות מיקי מאוס והילדה לא הייתה בטוחה שבאמת תרצה להיות שלגייה.
כשהגיע הנכד המחופש לגן קבלה אותו הגננת בהמון אהבה והתלהבות וכשהגיעה הילדה לגן הסתבר שגם הגננת שלה התחפשה לשלגייה והשמחה הייתה גדולה.
הורים רבים התאכזבו מכך שהקטנטנים לא רצו להתחפש כי לא הבינו את משמעות הכיף שבדבר והגדולים לעיתים קרובות מרגישים מבוכה.
לשמחתי ראיתי הרבה נערים ונערות שהשקיעו בתחפושות ונראה שהם בהחלט נהנים להשתעשע בלבוש צעקני ,צבעוני ומשעשע.
במשפחה שלנו לא היה יובל המבולבל ולא מיקי אבל היה פיל והייתה שלגייה ,היה גם מיקי מאוס, ליצן, קאובוי,אפריקאי,שד, ורקדנית ספרדייה.
התחפושות של שנת 1914 באריזה וכבר אנחנו שואלים קצת בלחץ:"מה יהיה בשנה הבאה?"
ומה היה אצלכם?
;){kind=link}